כאשר מלחמת העולם הראשונה השתוללה באירופה, קמה בציריך, שווייץ, תנועת אמנות ייחודית ששינתה את כל תחומי האמנות במאה העשרים. בפברואר 1916, החלה קבוצת אמנים גולים – משוררים, ציירים והוגי דעות – בפעילותם בקברט וולטר. ערבי דאדא היו משופעים במופעי ראווה שבהם עסקו בשירה סימולטנית, מוסיקת אוונגרד ומופעי ריקוד במסכות. המופעים לוו בהתגרות בוטה בקהל, והיוו את קריאת התיגר של הדאדאיסטים על ערכי התרבות והאמנות המערביים,שאותם ראו כבטלים לנוכח ההרס וההרג ששטפו את אירופה באותה עת. הם יצאו כנגד האסתטיקה המסורתית של הציור, הפיסול, השפה, הספרות והמוסיקה. הקבוצה פרסמה מניפסטים וכתבי עת, והציגה תערוכות. שנות פעולתם המשותפת לא ארכו, אך זרעי המהפכה שנזרעו בציריך התפזרו ברחבי העולם וממשיכים מאז להשפיע.
