קטע מחומת ברלין
ב-1992 התקיימה בחללי התצוגה המרכזיים במוזאון תערוכה מקיפה שהובאה ממוזאון צ’ק פוינט צ’רלי בברלין, מוזאון שהוקם על מנת להנציח את סיפור החומה. החומה ב”גרסת הדור הרביעי” נבנתה מלוחות בטון שהשתלבו במדויק זה בזה. צדה המערבי כוסה בציורי גרפיטי, רובם באישון לילה; בצדה המזרחי – שטח מפורז ושמירה קפדנית שמנעה כל התקרבות. נפילת החומה סימלה את ניצחון השאיפה לחופש של הרוח האנושית על פני הדיכוי וההגבלה שבמשטרים הטוטליטריים, נושא שהיה קרוב לרוח תנועת דאדא.
לוח הבטון המאויר בגרפיטי הוצב הודות ליוזמתם של חבר הנהלת מוזאון ינקו-דאדא, מר זאב ילון ורעייתו ז”ל.
אמנות בבטן האדמה
תצוגה של חלונות המשוקעים בסלע הטבעי של ההר, חושפת חומרים אשר “הגיעו לסוף דרכם” בבטן האדמה.המוזאון, בשיתוף המשרד לאיכות הסביבה, פנה לאמני עין הוד כדי שייצרו עבודות שימחישו תהליכים של התכלות. הפסולת החומרית שלנו, שנחשבת לחסרת ערך, מקבלת כאן ערך מחודש כיצירת אמנות, ומהווה תזכורת לאחריות של כל אחד מאתנו כלפי הסביבה. הגן משמש כמרחב לפיסול קבוצתי בחומרי מחזור, בחפצים שאין בהם שימוש ובחומרים מן הטבע. העבודה מתבצעת בהנחיית צוות ההדרכה של המוזאון.
תצוגות על גבי שלטי חוצות ואוטובוסים
במשך השנים קיים המוזיאון תערוכות ניידות על גבי אוטובוסים ברחבי הארץ במסגרת הפרויקט“40 שנה לניצחון“, 2007; וכן הפרויקט “שפת רחוב“, 2010, שהוצג על שלטי חוצות ברחבי הארץ, כשחללי התצוגה במוזיאון היו סגורים לקהל לרגל שיפוצים. בסתו 2012 עוצבו אוטובוסים ברחבי הארץ במיוחד לרגל פרויקט The End שהוקדם לקולנוע. הפרויקטים באדיבות “כנען מדיה בתנועה”.
כיפת ראובן
מוזיאון ינקו דאדא משתף פעולה עם קבוצת האדריכלים-אמנים החיפאית, “קבוצת תו” מזה יותר משני עשורים. עוד בשנת 1997 נעשה הפרויקט הראשון “בור” במסגרתו בקשו חברי הקבוצה ללכת בעקבות קבוצת אמני הדאדא המקוריים ולפרוץ את קירות המוזיאון. הם נסרו את קומת המסד במוזיאון המוקדשת בדרך כלל לתערוכות מתחלפות וחפרו בה במשך שלשת חודשי התערוכה בור אמיתי כשכל החומר היוצא ממנו הופך לאט לאט לגן זן בו נשתלה חיטה. הפרויקט השני היה בניית ה”מעבדאדא” מעבדת אמנות יחודית הבנויה כולה מחפצים יום יומיים ישנים המחוברים זה לזה באופן המפקיע מהם את תפקידם המקורי והופך אותם לעמדות עבודה המבקשות להסביר את רעיונותיהם של אמני הדאדא. המעבדאדא הפכה לסיפור הצלחה ומופעלת על בסיס יום יומי לקבוצות מגיל 4 ועד 104…. הפרויקט השלישי היה ב-1999- תערוכה בשם מי-זוג, וב-2004 נפתח הבור מחדש והוסב לחלל לתצוגות וידיאו ופרויקטים מיוחדים המארחים אמנים בכל מקבץ תערוכות במוזיאון.
אחד מאמני קבוצת תו שהטביע את חותמו בפרויקטים במוזיאון ינקו-דאדא היה ראובן כהן-אלורו, אדריכל ואמן, ממיסדי קבוצת תו שהלך לעולמו ב-2009 בגיל 56 לאחר שנפצע אנושות מנפילה מסולם בעת בניית ביתו. הוא נולד באלג’יריה ב-1953 ועלה ארצה בגיל 3. כילד גדל בטבעון ובילה את זמנו בואדיות. ב-1987 חבר לחבריו האדריכלים ויחדיו הקימו את “קבוצת תו” הקבוצה שהיתה למעשה סוג של קהילה.
