אסיל אבו עואד – אחיזה

האמנית אסיל אבו עואדיוצרת ומרכיבה תערוכה מרגשת הכוללת פעולה אמנותית במגוון טכניקות. העבודה הראשונה בשם "חוט דק" היא וידאו נוגע ללב שבו נראות שתי נשים לבושות לבן (לבוש המזכיר בגד מוות טקסי מהמסורת הדרוזית), רוקדות בסביבת נוף ילדותה של האמנית. הריקוד נועד לבטא את עוצמת הקשר והאהבה בין השתיים. הווידאו מלווה בשתי עבודות שמן: "הַמְתנה" – ציור היפר ראליסטי שבו נראות ידי סבתה של האמנית משולבות, חרושות סימני גיל וזמן; ועבודה נוספת בשם "אחיזה", עבודה הנראית כלא גמורה, ומציגה חיבוק בין שלושה דורות – האמנית, אמה וסבתה. האובייקט המרכזי ביותר בתערוכה הוא כיסא עץ ועליו שמלת המוות של סבתה.

נקודת הפתיחה לעבודתה של אבו עואד ולעיסוקה בתכנים הלקוחים מן המסורות הדרוזיות שעליהן גדלה הייתה עת עסקה בעבודות סידור ביתה וניקיונו, שבמהלכן מצאה האמנית בארונה של סבתה שמלה ייחודית, בגד מסורתי הנועד לקבורה. היה זה רגע מפתיע שטלטל את עולמה, שכן אבו עואד מתארת את הקשר עם סבתה כקשר קרוב, עמוק ומשמעותי.

באותו רגע מכונן הגיעה גם ההבנה וההפנמה של קרע ופרדה בלתי נמנעים, ומכאן המשיך עניינה ועיסוקה בגישה המסורתית לפרדה מאדם קרוב ואהוב, למנהגי קבורה ואבלות, ולצדם הנחמה והחוזקה הטמונות באמונה בגלגול הנשמה.

מדברי האמנית:

"ההיאחזות החזקה ביותר בחיים מגיעה מבגד המוות. את השמלה הזו מצאתי בארון של סבתי האהובה. במסורת העדה הדרוזית שלנו נהוג שכל מבוגר מכין את הבגדים שבהם ייקבר לאחר מותו, כמחווה למסע שגופו ורוחו עומדים לעבור, וכאות לאל שהוא מאמין בו עד מוות ומוכן תמיד לחוכמתו."

ניצן שובל-אבירי

אוצרת התערוכה