בתים כואבים

תערוכתו של האדריכל והאמן ניני ורשבסקי "בתים כואבים" מזמינה את הצופה למסע שובה לב בצומת האינטימי שבין האדריכלות והאמנות, שבו הבית הופך לכלי מטפורי למורכבות החוויה האנושית.

ראשיתו של הפרויקט לפני כשני עשורים, לאחר שהאמן תכנן ובנה את ביתו לו ולמשפחתו בכפר האמנים עין הוד. החוויה האישית של האדריכל בבניית בית משלו, שנכרכה במגוון תחושות ולחצים שערערו את היחסים הבין אישיים בבית, חשפה והובילה להבנה שההתמקדות במראה החיצוני עלולה לחפות ולהסתיר את הקשיים המתרחשים מעבר לקירות בין דייריו. אותה הבנה מובילה אותו לחקור ולתעד את בתי העבר שלו, בחיפוש אחר פענוח הזיכרונות והרגשות הקשורים לכל חלל. ורשבסקי מציג דפי יומן שופעי מתווים, מחשבות ומשימות שנמחקו, המציעים הצצה מהפנטת אל ההיסטוריה האישית שלו, ומסודרים באופן כרונולוגי. כל עמוד הופך לצוהר למסע, מזמין את הצופים להרהר בביתם, בחייהם, בתיעוד החוויות והרגשות שהם חווים בין אותם קירות שהם מכנים בית. כך, הופך ורשבסקי לאדריכל שמתעמת ומחבק את הכאב כחומר בעבודתו. הדבר בא לידי ביטוי בחזיתות הבתים המשולות למצבות, ומסמלות את הכאב הקבור וטמון מאחוריהן.

הצופה מוזמן לחוות מסע שובה לב בתערוכה העוסקת בכוחם של בתים מעבר לקסם החיצוני שלהם. המרחבים הללו מכילים את משקל הזיכרונות המוקדמים ביותר, ולעתים גם את זרעי הכאב העמוק ביותר. כל בית שאנו יוצרים מגלם סוג של הבטחה, שאיפה לנחמה וניסיון לרפא את פצעי העבר. 

מסעו האישי של האמן משלב את תפקידו כאדריכל עם ניסיונו בבניית החלום וההתפכחות במימושו. חשיפת שכבות הכאב המוסתרות על ידי עיסוקו המקצועי שופכת אור על הנתק והפער בין המשטחים המלוטשים לבין הנרטיבים העמוקים הטמונים מתחתם. בהתבוננות פנימית כנה יוצא האמן למסע, מבקר מחדש בבתים כדי לפרום את הרגשות, הזיכרונות והסיפורים שהתפתחו מאחורי דלתיים סגורות.